מדריך קצר להעברת עושר בין דורית במשפחות עשירות 

עם פטירת האחים עופר והשמועות סביב המריבות בין בני המשפחה עולה לכותרות פעם נוספת הנושא של העברת עושר במשפחות מדור אחד למשנהו. בישראל המדובר בנושא שלא התפתח די הצורך ומעטים הינם המומחים לתחום, בין הסיבות לכך שנושא זה לא התפתח ניתן למנות את העובדות הבאות:

1. מדובר במדינה צעירה;

2. רבות מן המשפחות העשירות בישראל אינן בעלות "מסורת של עושר" ולכן הנושא עולה לראשונה;

3. התפתחות העושר בישראל תפסה תאוצה דווקא ב-20 השנים האחרונות עם התפתחות תחום ההי-טק וביצוע אקזיטים;

4. העוסקים בתחום בישראל אינם בקיאים, בדינים המתפתחים בעולם בתחום זה ובהיבטים הכלכליים של העברות כספים ועושר על פני הגלובוס ולכן פונים לפתרונות זמינים וקלים, אשר טומנים בחובם נזקים כלכליים לאותן משפחות.

עו"ד אריה ליבוביץ, ממומחי המס והנאמנויות המובילים בישראל  מסביר מהן הנקודות הראשוניות אותן כדאי להכיר כאשר שוקלים את תכנון ההעברה הבין דורית וחלוקת העושר לבני הדור השני והשלישי:

5. מהי משפחה עשירה – בישראל של ימנו ניתן להגיד שכל משפחה שסך נכסיה עולה על כ-3,000,000 $ כדאי לה לשקול בצורה משמעותית פניה למומחים בתחום ההעברות הבין דוריות. כאשר סך נכסיהמשפחה מגיע ל-10,000,000$ היא תהיה פושעת אם לא תעשה כן. העניין מתחזק כאשר חלק מנכסי המשפחה אינם רק נדל"ן פרטי וכסף מזומן אלא גם "עסק" שברצונו של ראש המשפחה להותירו לילדיו אחריו – בכדי שימשיך להניב להם הכנסות;

6. הגיל – הגיל הנכון לביצוע תהליך ההכנה של העברת ההון המשפחתי הינו גילאי 50 – 60, כך נותר ראש המשפחה עוד כ-20 שנה לצד משפחתו בכדי לשלוט על ההסדר שביצע ולבצע את ההתאמות הנכונות במידת הצורך וכך גם מקובל במרבית העולם. בישראל הנושא חדש ואנשים מבקשים להימנע מהתעסקות בו עד גיל 80, אך בגיל זה היכולת לקבל החלטות קשה והמריבות בין בני המשפחה כבר צפו ועלו וכל בני המשפחה כבר מעורבים בדרגים שונים בתוך העסק המשפחתי. מניסיוננו קשה להגיע להסדרים כלכליים בהם כולם יוצאים מרוצים בגיל זה.

7. היועצים – רבות מן המשפחות העשירות, כאשר הן מבקשות להעביר את נכסיהן לדור הבא, פונות לעורך הדין או רואה החשבון שליווה את המשפחה במשך שנים. המדובר בטעות משמעותית הללו אינם מומחים לתחום. המדובר בהתמחות מיוחדת הנשענת על ידע משפטי אינטרדיסציפלינרי רב בישראל ובעולם. ראשית על היועץ להכיר את דיני הנאמנות, הצוואות והירושות בישראל, בנוסף עליו לדעת את דיני המס בישראל ולבסוף עליו להכיר באופן מיטבי את המבנים המשפטיים השונים הקיימים לנאמנות בעולם (באנגליה, בפנמה בליכטנשטיין, בשוויץ, ג'רזי, נוויס, ארה"ב, דרום אפריקה, אוסטרליה ועוד), ואת ההשתלבות של כל הנושאים הללו בדיני המס ובאמנות המס הבינלאומיות ועוד. מבנים משפטיים אלו יכולים לסייע גם במקרים בהם לבני המשפחה אין כל פעילות עסקית בינלאומית. יחד עם זאת בדרך כלל המדובר במשפחות להן פעילות עסקית גלובלית. כמו כן פעמים רבות מותיר ראש המשפחה לילדיו בעיות אותן יהיה עליהם לפתור דוגמת כסף שלא דווח לרשות המיסים וכדומה – הטיפול בכולם צריך שיהיה על ידי עו"ד מומחה. בנוסף ככל שעסקיו של ראש המשפחה רבים יותר ומס' הצאצאים גדול יש צורך בקשת רחבה יותר של יועצים לרבות פסיכולוגים המתמחים בהקמת "מועצות משפחתיות". אף על פי כן מקום בו למשפחה ישנו יועץ המלווה אותם במשך שנים דוגמת רו"ח או עו"ד כדאי להיעזר בו כמשקיף לתהליך וכמי שמלווה את התהליך ופעמים הוא עשוי לקחת חלק בתפקידי הנאמנות שמוקמת. 

8. פתרונות שכיחים ומוטעים – בישראל, קיימת תופעה שכיחה בה אנשי עסקים מגיעים ליועץ מקצועי אך מצפים ממנו שהוא יפעל בהתאם ל-"מה שהם חושבים". הכלל הוא שאם הלכת ליועץ ולא למדת ממנו כלום, כנראה אתה אצל יועץ שאינו בקי בתחום די הצורך. רק לאחר שהיועץ התווה בפניך מס' אפשרויות, רק עכשיו מגיע השלב בו "תופרים את החליפה" על פי מידות הלקוח ובהתאם לרצונותיו, רצון בני משפחתו ואופיים. כך לדוגמא רבים מאנשי העסקים סבורים שדי בכתיבת צוואה ומינוי מנהל עיזבון, אך הם אינם יודעים שעל מינוי זה ואף על הצוואה עצמה ניתן לערער ולבזבז סכומי עתק על עורכי דין (כך היה במקרה של המליארדר סמי שמעון) כמו כן יש פעמים שבית המשפט מחליט שלא לאשר את מינויו של מנהל העיזבון אותו ביקש הנפטר – המצווה. אחרים מחליטים ש"עדיף" לחלק את נכסיהם עוד בחייהם, אך לאחר מכן הם תלויים בהחלטות של ילדיהם ומגיעים לסכסוכים קשים בתוך המשפחה (כך היה במשפחת בירן). אחרים מקימים נאמנויות "פשוטות" באמצעות עורכי דין שאינם בקיאים בתחום, פעמים רבות בכדי לספק הגנה לנכסי המשפחה מפני "נושים" אך מגלים למפרע, כי הנאמנות אינה מספקת הגנה לכך. כל זאת לצד טעויות רבות בתחום המיסים ובתחום הלבנת ההון שנעשות על ידי עורכי דין ורואי חשבון שעשויות לעלות ממון רב למשפחה.

9. הילדים – לא ניתן "לתפור חליפה" מתאימה ללא הכרות עם בני המשפחה השונים, שאיפותיהם לעתיד וכישרונותיהם. פעמים רבות הכרות זו היא שמכריעה בנוגע לדרכי התגמול העתידיים, תפקיד בני המשפחה בחברות השונות ופעמים אחרות עובדות אלו מובילות להחלטה למכור את העסק (או חלקו) ו/או להביא "מנכ"ל חיצוני", עוד לפני מותו של ראש המשפחה.